כמה נמוך אפשר לרדת?

שוב שלום. כשהיה מינוס 10 חשבתי לעצמי שאחרי כל האיומים החורף פה לא נורא כל כך. אפילו במינוס 15 יש משהו מרענן בלהתעטף בכל האביזרים ולשייט על האופניים. לא סיבה להסתגר בבית כמו שפחדתי. אבל בסוף השבוע האחרון למדתי שכשזה יורד מתחת למינוס 20 אז כן, זה כבר כן נורא. כל חלק עור שחשוף לאוויר פשוט כואאבבב.

ודוקא בסוף השבוע הזה, הקר ביותר עד עכשיו, נסענו למיניאפוליס, הקרה יותר משיקגו, למשפחה של ג'סיקה. . נהגנו 7 שעות ו-670 ק"מ, שזה מאילת למטולה ועוד 200, והגענו לאמא של ג'סיקה לארוחת ערב. ישנו אצל אמא והחבר שלה והשתעשענו עם הוקאי הכלב, ויצאנו לארוחת ערב גם עם אבא ואשתו. היה כיף גדול לצאת קצת משכונה ולשנות אווירה, לחוות משפחתיות ולהתפנק. החיים הסטודנטיאליים מנותקים קצת מהעולם האמיתי, וזה נחמד להזכר. בדרך חזרה, בנקודה מסויימת הטמפרטורה הגיעה למינוס 30. אגב, כל המספרים הם לפני שלוקחים בחשבון את הרוח, שמורידה עוד 10-20 מעלות. הבעיה בטמפרטורות האלה היא שאי אפשר לנסוע עם החימום מכוון אליך, כי אם לא מחממים את השמשה הקדמית מצטברת עליה שכבה של קרח תוך כדי נסיעה. המפגש הראשון בין הגוף שלי לטמפרוטורות האלו הסתיים בשפעת, שגרמה לנו להשאר יום נוסף במיניאפוליס.

מחר יש לי מבחן בסטטיסטיקה, ובשבועות הקרובים כמות מדאיגה

של עבודות לכתוב. יש רגעים שזה מרגיש בשליטה, ואחרים שזה טונה על הראש ומתחשק לבעוט בהכל. עד עכשיו העבודות היו בעיקר ניתוחים ביקורתיים של מאמרים וספרים.יש לי עכשיו שניים ארוכים שבהם אני מפתח רעיונות משלי, מה שיותר מלחיץ וטעון רגשית. כמו תמיד בחרתי כוונים הרפתקניים שדורשים הרבה עבודה ולא ברור היכן יסתיימו. המממ.. צריך לישון.

>

.